הרב אברהם בלס ו תמוז, תשפד12/07/2024
ערבות ישראל - גם מי שאינו אשם נכנס מתחת לאלונקה
בדף היומי הבבלי של שבוע שעבר (בבלי בבא בתרא ח, א) קראנו על מס שהוטל על טבריה. פנו אנשי העיר אל רבי שגם תלמידי החכמים ישתתפו בפירעון המס. רבי לא הסכים בשום פנים ואופן. אנשי העיר עזבו ואז ביטל השלטון את המס. אמר להם רבי אתם רואים שפורענות באה רק בגלל עמי הארץ.
היחס בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי לאלו שאינם תלמידי חכמים שונה מקצה לקצה ודומני שכבר כתבנו על הדבר הזה, אולם עתה נעסוק בשאלה שגם אם אנו מסכימים לכך שפורענות באה בגלל עמי הארץ, האם זה פותר את תלמידי החכמים מלשלם את חלקם בקנס, שהרי הקנס הוטל על כל העיר. ישנו מאמר מרתק בירושלמי (בבא קמא ג, א) שאומר שאמת מים שבאה לשטוף שדה של מישהו כל עוד לא נכנסה לשטחו יכול להטותה. ברגע שנכנסה לשטחו אסור להטותה. וכאן במקרה המס, הרי אמת המים נכנסה לשטחו, כיצד אתה מתחמק מהתשלום.
ישנו מקור מרתק בירושלמי שאכן מראה שבשום פנים ואופן מציאות קשה לא יכולה לפטור את אלו שלא אשמים ביצירת המציאות הזאת.
הירושלמי (סוטה א, י) מסביר את הפסוק בקינת דוד על שאול ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר. לכאורה שואל הירושלמי ברור שצריך להתכונן למלחמה. כל עם נורמלי צריך צבא אז מדוע דוד המלך לפי הסבר אחד (מעכשיו צריך לעבות את הצבא ואז הכוונה של הירושלמי בגלל מות שאול הצדיק) או לפי הסבר שני המציאות של מיתת צדיקים בימי שאול גרמה לכך ששאול עצמו יעבה את הצבא, הבינו שצריך לעבות את הצבא.
התשובה של הירושלמי היא שכל עוד המצב הרוחני של העם הוא מצב חיובי ביותר, הרי אין סיכוי גדול שהאויב יצא למלחמה על ישראל, אולם אם המצב הרוחני נחלש (מיתת צדיקים למשל) הרי הסיכוי שהאויב יתקוף אותך הוא סיכוי הרבה יותר משמעותי ואז צריכים לעבות את הצבא. ואם ננסה להמחיש את הדברים, הרי המצב הבטחוני לא התערער בגלל תלמידי הישיבות, אולם עצם המציאות של מצב בטחוני מעורער מחייבת גם את גיוסם של אלו שאינם אשמים (וזה עוד לפני שדיברנו על החובה להציל את האחרים גם למי שיש לו שמירה)
היחס בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי לאלו שאינם תלמידי חכמים שונה מקצה לקצה ודומני שכבר כתבנו על הדבר הזה, אולם עתה נעסוק בשאלה שגם אם אנו מסכימים לכך שפורענות באה בגלל עמי הארץ, האם זה פותר את תלמידי החכמים מלשלם את חלקם בקנס, שהרי הקנס הוטל על כל העיר. ישנו מאמר מרתק בירושלמי (בבא קמא ג, א) שאומר שאמת מים שבאה לשטוף שדה של מישהו כל עוד לא נכנסה לשטחו יכול להטותה. ברגע שנכנסה לשטחו אסור להטותה. וכאן במקרה המס, הרי אמת המים נכנסה לשטחו, כיצד אתה מתחמק מהתשלום.
ישנו מקור מרתק בירושלמי שאכן מראה שבשום פנים ואופן מציאות קשה לא יכולה לפטור את אלו שלא אשמים ביצירת המציאות הזאת.
הירושלמי (סוטה א, י) מסביר את הפסוק בקינת דוד על שאול ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר. לכאורה שואל הירושלמי ברור שצריך להתכונן למלחמה. כל עם נורמלי צריך צבא אז מדוע דוד המלך לפי הסבר אחד (מעכשיו צריך לעבות את הצבא ואז הכוונה של הירושלמי בגלל מות שאול הצדיק) או לפי הסבר שני המציאות של מיתת צדיקים בימי שאול גרמה לכך ששאול עצמו יעבה את הצבא, הבינו שצריך לעבות את הצבא.
התשובה של הירושלמי היא שכל עוד המצב הרוחני של העם הוא מצב חיובי ביותר, הרי אין סיכוי גדול שהאויב יצא למלחמה על ישראל, אולם אם המצב הרוחני נחלש (מיתת צדיקים למשל) הרי הסיכוי שהאויב יתקוף אותך הוא סיכוי הרבה יותר משמעותי ואז צריכים לעבות את הצבא. ואם ננסה להמחיש את הדברים, הרי המצב הבטחוני לא התערער בגלל תלמידי הישיבות, אולם עצם המציאות של מצב בטחוני מעורער מחייבת גם את גיוסם של אלו שאינם אשמים (וזה עוד לפני שדיברנו על החובה להציל את האחרים גם למי שיש לו שמירה)
